מעמד השפה בפירושים בידי לורנצו גיברטי

המלץ על אודות קישור קישור הערות הדפס מאמרשתף לינק זה בפייסבוקשתף עמוד הגיע בטוויטרשתף קישור הגיע ב-Linkedinשתף לינק זה הזמן ב-Deliciousשתף לינק זה בדבר Diggשתף מאמר זה אודות Redditשתף מאמר זה הזמן הכול על PinterestExpert מחבר צ’ארלס ברבר
פרשנויותיו בידי לורנצו גיברטי, בתבנית האמונה, נתגלו בערך. 1455, מציינת אחר האירוע המוכר הראשוני בידי אמן שכותב על אייפון שלו ולכן העבודה שלו. בכך עמד גיברטי אל מול האתגר לתאר את אותם פעילותו במילים המעבירות את אותו כוונותיו לקהל שהיה אמור לקרוא את אותן הפירושים. כדי לתת סיוע לג’יברטי למרב את אותם שפתו הוא פנה לרומא העתיקה ע”מ לקבל בחזרה שיעור, ולעתים קרובות החליף מלל של קיקרו ווירגיליוס שיש להן חוקרים הומניסטיים ע”מ להעלות בדרגה את אותם הלמידה שלו. רהיטים ענפים בקרב ספרי קריאה אצל פליניוס וויטרוביוס הינם את אותה הצבע ההתחלתי בפירושים אצל גיברטי, ענין זה שמוכיח שהוא מסוגל להתקשר ספרי עיון בלטינית, אף על פי שגיאה בתרגומיו. ההיסטוריה הירוקה בקרב פליניוס מיוחסת לפרקים קרובות בעשיית המסגרת לדיון בתולדות האמנות. יחד עם זאת, אנו לא מתפעל בעצמכם בדיון הכול על ציור ופיסול כי כתבי המאה הראשון ערב הספירה על ידי דיוניסיוס מהליקרנסוס חושפים השוואות בין פסלים הגיע לתופעה ונואמים בני המשפחה בתואר על מנת לצייר את אותן קווי הדמיון ולהבדיל בין ההבדלים ביניהם. ארגון זה הזמן בידי השוואת רטוריקה לדימויים יש את ב-Quintilian’s Institutes of Oratory, שנחשף אחרי פליניוס הזקן בשלהי המאה הראשון לספירה, שעורך השוואות ברורות בין ציור, פיסול ורטוריקה. קווינטיליאן משתמש בשפה שמתארת ​​את יצירותיהם על ידי פסלים כ’נוקשות בעצם, ‘פחות נוקשות’ ו’רכות יותר’. הרנסנס, לפי שאולי אנחנו תופשים את הפעילות במאה העשרים ואחת, הוא הלידה מחדש בקרב הזמן העתיקה, ובאיטליה המוקדמת על ידי הרנסנס, אוצר המילים ששימשו ביוון ורומא העתיקה בקשר ל ציור ופיסול גלוי מופיע בטקסט האינטרנט.

בראשית הדרך הקוואטרוצ’נטו, גברה סקרנות בביוגרפיות שנבעו מהתרגומים בקרב “חיים מקבילים” של פלוטארכוס מאת ליאונרדו ברוני וג’קופו אנג’לי. בשנים הראשונות בידי המאה החמש עשרה שיווק של ברוני בדבר תוחלת חיי פטררקה ודנטה, שנכתב בשפת העם ולכן יותר קל לקהל גדול שנתיים. ברוני מציין שוב ושוב ב”חיי דנטה” המצע שללשון העם היו “ההערכה והכשרון שלו”, “השלמות והצליל הכולל, והדיקציה המלוטשת והמלומדת שלו”.

בצמוד, חלה שגשוג מוגבר של ספרות שהתמקדה ביתר שאת בציור, אמנים ופסלים. Cennino Cennini פרסם את הכותרת הכולל, The Craftsman’s Handbook, בסופו של דבר שנות ה-1390, ואחריו את אותו ספרו על ידי Leon Battista Alberti, On Painting, ב- 1435, והעניק לג’יברטי חומרים דנדשים שהופקו בזמנו ובשימוש באוצר מילים שיהיה זה מוציאים לשוק לו יותר. עשור אחרי שאלברטי פרסם רק את “על הציור”, נסגר אמור גיברטי להתחיל להגיד את אותו הפרשנויות שעליו בהתבסס הכול על הווריד העשיר הנ”ל בידי ספרות. למרבה הצער, אין כלל עותק יש אצל הפירושים המקוריים כמו שנכתבו באמצעות גיברטי. העניין ששרד הם שלוש ספרי עיון אצל הפירושים שנערכו על ידי מעתיק מאוחר 2 שנים. ממש שהתהליך לא קל, בדרך זו ואלה שפת הטקסט המנותח והנדון מעכשיו, כי אנחנו מדברים על בתרגום לשפה אחרת; אנגלית.



האקדמאים במכון קורטולד לאמנות מודים שהעותק מורכב חוסר דיוקים מגוונים, אם וכאשר שכן נבהיר שאי אפשר לקבוע מספר מאי הדיוק ואי ההבחנה נובעים של המעתיק וכמה הדבר תלוי בגיברטי מכשיר אייפון שלו. הידיעה בטעויות בקרב גיברטי בתרגום מלטינית ובקשיים שניצבו בפניו בתרגום שפה זו לשפת העם, מתקיימת. יחד עם זה, הסעיף הנדון הנו שחיבר גיברטי על אודות יצירותיו, הדלתות שזכו לכינוי שערי גן עדן, ולכן אינן הינה משימה מג’יברטי לתרגם מלטינית. יחד עם זה, התרגום לאנגלית אכן מעורר כאבים חזקים, כמו שמודה לארה ברוק בתרגומה ל”מדריך האומן אצל סניני”: “ככל שהמשכתי בפעילות שלי נהייתי מודע הרבה מאוד לכך שהאנגלית שהפקתי לא משקפת אחר האיטלקית שגם אני מתמלל”. כתוצאה מכך, כדאי לתת את הדעת לכתב האיטלקי הזמין כשיקרה דנים בתרגום לאנגלית, שכן תרגומים ייחודיים ממליצים משמעויות מתחלפות המטשטשות את המשמעות המקורית. מכון קורטולד מתרגם את “Condussi detta opera con grandissima dilegentia e con grandissimo amore” ל”ביצעתי את כל העשייה בהתלהבות ובאהבה הגדולה ביותר”. גילברט מתרגם אחר משפט ל”ביצעתי את כל הביצוע בשקידה הרצינית ובאהבה הגדולה ביותר”, שנראה יותר תואם את אותה האיטלקי ראשוני. בדרך זו שמכון קורטולד מסיר רק את ‘הכי גדול’ לפני ‘אהבה’, קיים הזדמנות לתלות שגיברטי ביצע את הפרויקט בחריצות/להט שנתיים מהיכן שאהב. שנתיים חיוני, התרגומים הנבדלים לאנגלית בידי ‘dilegentia’ הינם בעייתיים שכן באנגלית ‘zeal’ פירושו ‘מסירות נלהבת או נלהבת, קורה שאנחנו קרובות קיצונית או לחילופין קנאית במהותה, בקשר פעילות דתית, תכלית פוליטית, אידיאל או שאיפה’ ומקורה כשאתם מבצעים הלטינית המאוחרת, ‘זלוס’. ‘חריצות’ פירושו ‘יישום יסודי וזהיר; נחיצות או שמא טיפול נאותים” ומקורה בלטינית ‘dilegentia’ שפירושה ‘דאגה, תשומת לב’.

‘דיליגנטיה’ נקרא את קווינטיליאן כחלק מאוצר המילים המצע במטרה לתאר היבטים של המילה המעוצבת ושל הדימוי המעוצב, במקביל ל תפקיד מאמר לימי קדם שזכה לשבחים יחידות דורו אצל גיברטי, הביקוש שמעניק ליצירתו בקרב גיברטי גרביטאס מועשר. התרגום בקרב גילברט בסמיכות שנתיים למיועד. בקיצור תמלול הקלטות . אחרי בחינת הקשיים הגלומים בתהליך עבודה במחיר עיתון היסטורי שעשו לו סינון השיטה שנקראת מעתיקים ומתרגמים, הפרמטר מציג גיברטי בטקסט הנחקר?

אחרי שהסביר אחר תיאוריות האמנות המצע בספר הראשון אצל הפירושים שלו שאמן ופסל גבוה יותר צריך להחדיר ביצירותיו, ג’יברטי נותן בשבילנו את אותן התיאור שמורכב מ הכול על אמנים מיוחדים מהטרנצ’נטו ואילך שהיא אוהב. היא בעצם יבצע הינה תוך שימוש במונחים למשל ‘קומפוזיציה’ ו’הקלה’ בתיאור שעליו המתארת את אמברוג’יו לורנצטי, בודק אלו שיש להן אייפון שלו יחד עם האתרים שלקח בדבר מכשיר אייפון שלו מ-1419, כללי קטע הדף הנבדק המתארת את רשת הדלתות השלישית לבית הטבילה של פירנצה. בעיקרו, גיברטי מפרט תיאור ויזואלי על ידי הדלתות. ההיבטים הפורמליים מובאים בנושא כמה לוחות (עשרה) וגודלם (שני מטרים וחצי ריבוע), להבא לפרט שמקור הנרטיבים המצויינים נלקח מסיפורי הברית הישנה והמשומשת. ניתן תיאור אצל האפריז הפנימי והחיצוני. הפנימי כולל עשרים וארבע דמויות, לעומת החיצוני כולל עלים, ציפורים ובעלי חיים. בתיאור הגיע פזורות מילים שגיברטי גולש שבהן מתוך מטרה לתאר את אותה הרגשות אצל הדמויות הממלאות אחר חלקן במחזור הסיפורי שהיא ברא. גיברטי מבקר ב’נדהם’ מתוך מטרה לתאר מאיזו סיבה הרגיש החברים שחיכו למשה לחזור בעלויות הלוחות מההר (עשרת הדיברות). זה הזמן מעניק לקורא עניין בדבר הבעות הפנים לכן הרגש שגיברטי שאף לתאר בדמויות הללו המעובדות בברונזה יצא. זה הזמן חווה כאילו גיברטי מחפש את אותן המילים הנכונות במטרה לתאר את כל הביקוש שהיא וכרחה שהצופים בפאנל הזה יבינו אודות הנרטיב בתוך הפאנל ברגע שהוא מת. ג’יברטי מייחס לעצמנו גם את אותו גישתו שכוללת לייצור של ערכת מיגון דלתות הינה, ובהיבט זה של החיבור המקיף, רב הקשר ל”על הציור” של אלברטי.

גיברטי כותב בדבר בדרך זו של גובה “לחקות אחר הבריאה … עם כל קווי המתאר… [ו] שיש להן קומפוזיציה עשירה בדמויות רבות” ש מזכירות את אותם ההיסטוריה מהטבע בידי פליניוס, במדינה פליניוס משבח את כל אומנותו בידי הטבע בביצוע שגורמים נזק והמצאתה. ] במתן לחרקים עוקץ בזנב. סניני קובע שאמן חייב תמיד להעתיק מהחיים וללמוד תמיד. וכן, אלברטי מציין שוב ושוב שהוא יסביר את אותו ‘אמנות הציור מ העקרונות הבסיסיים בקרב הטבע’ בפתיחה ל-On Painting. כותב בעמודים קליינטים שהרי “העיקרון הקונבנציונלי יהיה שמרבית שלבי הלמידה ייחפשו מהטבע: המהלכים לשכלל את האמנות שלכם יאותרו בחריצות, הוראה ויישום”. גיברטי משקף את ההצהרות הנוספים בגישתו להפקת לוחות דלת הכניסה. כאן, נעשה חולה הוראת ברור מאמני קוואטרוצ’נטו, שהטבע היא בעצם מטרת ה של אומנים לשכפל מספרות שנכתבה ממש ערב ובמהלך יותיר הדלתות על ידי גיברטי, ולפחות 10 שנים שעות הערב שגיברטי סגנון שכן זאת נתפסה כוונתו אודות הדלתות כשהוא כותב על הצוואות בפירושיו. גיברטי מתכוון לא קרוב 2 שנים באימוץ רוח הוראתו אצל אלברטי על ידי שימוש בביטוי הנקודתי ע”מ לתאר את אותו מידת המאמץ שהוא הפעיל כ”חרוץ ביותר”. ‘חרוץ’ מתחקה בשימוש בו עד לקונטיליאן, השיטה שנקראת אלברטי הרואה בהפגנת ‘חריצות’ הכרחית בעבור אילו שרוצים שעבודתם תיהיה ‘נעימה ומקובלת המתארת את הדורות הבאים’, מה שחושף קונבנציונלי רב מהמניע בקרב גיברטי להשתמש במילה זאת לתיאור שמורכב. מַאֲמָצִים. ג’יברטי מתאר ארבעת את גישתו באופן זה שהיצירה “הסתיימה לכל מיומנות, פרופורציה וכישרון”. ההשתמשות ב”פרופורציה” נותן את המושג פרספקטיבה, הקלה וקומפוזיציה.

גיברטי מתאר היבטים של גישתו המכילה לעשיית ערכת מיגון הדלתות נוסף. היא בעצם מתייחס ל’קווי המתאר שהיא מסוגל לייצר’ ו’עם קומפוזיציות משובחות’ המובילות אותו לדבר המתארת את דרגות ההקלה המגוונות אשר בהן השתמש כדי ליצור הרגשת תלת גוגלו של, גרידא כמו שהעין הייתה רואה את הסתימות. קארי טוענת שגיברטי ראה בשליטה בפרספקטיבה הליניארית את אותם הבסיס להפקת נרטיב ציורי, כזו האתגרים הגדולים עד מאוד שלם התמודד אמן בקוואטרוצנטו. Ghאיברטי יוכל להתנהג לסניני ואלברטי ששניהם סיפקו הפעלות אודות הקלה, וברור, אלברטי מנפיק הנחיות מפורטות ליצירת פרספקטיבה ותלת גוגלו של במישור תמונה. בעת אלברטי לפני עיבוד עבודות מסביב ככל האפשר לטבע, הינה מפרק את הרכיבים מה שנדרש אותם; מתאר, קומפוזיציה וקליטה של ​​אור. אוצר המילים זה בהחלט משמש את כל ג’יברטי בתיאור הדלתות, תוך הסתמכות על אודות הקווים המנחים בידי אלברטי במסע האיתור המצע ככה שנוצרות תנועות חינניות. קראוטינרה סבור שגיברטי נשאר מפתה באמצעות עדינותו מול הרצון בידי קוזימו דה מדיצ’י להכנס לעיסוק מונומנטלית 2 שנים. בכול הטקסט בקרב גיברטי, גלוי שאינו השתמש באוצר מילים עשיר על מנת לתאר אחר פעילותו. בתחום היא, היא בעצם מסתמך אודות אוצר המילים אצל אמנים ונואמים שהלכו לפניו. בקסנדאל קובע כיוון הקוואטרוצ’נטו הגביל את אותה אוצר המילים שהיה על אודות הקוואטרוצ’נטו לתאר אמנות, מוגבל ללא יותר מארבעים תוים. לאיזו תכלית התרחב אוצר המילים זה בשנים שלאחר מותו של גיברטי?


בפרשנותו בקרב כריסטופורו לנדינו לקומדיה האלוהית בקרב דנטה, השתמש לנדינו באוצר מילים שביקש לספק אווירה חזקה של הסוג של האמנים והיצירה שאנו הפיקו. לנדינו התייחס למונחים דוגמת ‘אריה’, ‘סקורצ’י’ ו’פרומפטו’ שאותם הוא לוקח לתאר באמצעות נקודות, גישה מועדפת בספרות. יחד עם זה, לנדינו כולל מונחים שבעבר השתמשו בהם, דוגמת ‘תבליט’ ו’אורנטו’, שם טוב מהווה נותן בחזרה תיאור מפורט 2 שנים על ידי המשמעות שלהם כשהם מיושמים על אמנות. למונחים ובינהם ‘אריה’ היה היסטוריה בקרב עשייה באמנויות, לאחר ששימשו את כל דומניקו דה פיאצ’נצה במסכתו בדבר הריקוד כדי לתאר היבטים של ריקוד. גיברטי אינן השתמש במונח הגיע בפירוש שלו, על אף שהחיבור בידי דומניקו דה פיאצ’נצה פורסם ב- 1450. אולי כן ואולי לא, גיברטי לא ראה את אותם עבודת השיפוצים הזו במטרה לשים באוצר המילים הזה. אמן מאוחר 2 שנים, ג’ורג’יו וסארי, התייחס לפרשנותו בידי גיברטי בחיי האמנים המפורסמים המקיף, מתוך מטרה לאפשר לאותו אחד לסגנן את אותו הנרטיב סביב גיברטי שהוא מוקיר. גורם פלורנטיני שהיה הפתרון האלטרנטיבי לאבולוציה בקרב האמנות שצמחה אלו שיש להן תקומתה על ידי העת העתיקה המתארת את השלכתה עבור שיאו בידי דבר שוסארי האמין שאמנות תותקן, מתגלם במיכלאנג’לו. מה שגיברטי התכוון למצוא בהכנת הפרשנות המקיף היא השיג – לשבח ולהעריץ לדורות הבאים.


Leave a comment

Your email address will not be published.