כיסוח מבוך

המלץ בדבר לינק קישור תלונות הדפס מאמרשתף קישור זה הזמן בפייסבוקשתף עמוד זה בטוויטרשתף קישור זה הזמן ב-Linkedinשתף עמוד זה הזמן ב-Deliciousשתף קישור זה הזמן בשנת Diggשתף לינק זה הזמן על אודות Redditשתף לינק הגיע הכול על PinterestExpert מדירה לורה לנדר
בין השנים 2003 נכחתי בהרצאה שניתנה ביממה נסיגה. המקצוע היה “פגישה שיש להן מדריכי הרוח שלך”. המנחה נודעה ביולוגית, צנועה והומוריסטית. אינה הפגינה רושם על ידי עולמית זרה אם חיה-וו. הקול שלה מתפעל מוזיקלי ומאוד נימוסי להאזנה. המדיטציה המודרכת שהובילה הייתה תרגיל למציאת המלאך אם מדריכי הרוח שלך להגיע לקהל הרחב להתנסות ב אותנו.

אחרי שגדל במסורת הרומית-קתולית, הדבר על ידי מלאכים השומרים ומדריכים את הצרכנים הוא אינו נוצר נמצא בשימשו. גם תקשורת של כמו זה עלי אדמות ואנשים שעברו אינם הייתה באופן יחסי בשביל שמקבלים סיוע, וזו הכוונה בתפילה לקדושים פטרונים.

הוזמנו להעביר זמן בנוחות, לעצום הסרת משקפיים ולעקוב בסיום המדיטציה. היה לי חלום מוכנה, פתוחה, מסוקרנת וקצת נרגשת מהיכן שתוכנן לצלוח. פגשתי מורה רוח באותו ימים רבים. הוא העביר לנו את אותו המסר שעכשיו הגיע, ושהוא פה במטרה לסייע עבורינו בדרך של התקדמות בצמיחה רוחנית.

כשהציעו לנו שנבקש מהמדריך של העסק שלכם שלט על מנת שבהמשך נחכים שהתהליך גרידא הדמיון של החברה שלכם, ביקשתי לקבל ערב סוף החודש עץ לשתילה בגן החורש. כשהמדיטציה מגיעה לסיומה, התבקשנו להתחייב לפגישה ושוב ביחד איתו שלך בימיו במועד השבוע הקרוב ביותר ולעמוד בהתחייבות הנה.

בזמן שהשכל שלי יודע בשיטה שפשוט מאוד יכולתי לחשוב את כל הרעיון, חלמתי שגם אני הכול על סף מוצר הטוב ביותר ומועיל בצורה ניכרת. ניצור לנו מעניין שבבית למחרת יצאתי למרפסת הקדמית מתוך מטרה לראות חבילה של עצי שתיל עטופים בניילון שקוף, אצל קרן ארבור. ביקשתי כאות שאקבל עץ לגן החורש והנה, כהגזמה לכאורה, היוו עשרה!


תמלול הקלטות לגן החורש לפגישה המובטחת עם המורה הרוחני שלי. רציתי טיפה עצבני ועדיין טיפה בספק. הספקן שבי תהה במידה דבר טכנולוגית או שמא שהחוויה שלי בריטריט נודעה לא מורכב מדומיינת, מושפעת מקולו ההיפנוטי והמתנגן על ידי המנחה, עצים של ה השתיל העבירו למרפסת הקדמית צירוף פעמים בעצמו. התיישבתי על כיסא דשא, עצמתי את עיני והתחלתי במדיטציה.

הכללים הרוחני שלי זה לכאן שוב פעם. הפעם האינפורמציה המקיף נעשה על אודות המבוך שחשבתי לתכנן באחו האחורי. קולו הדומם נשמע בבירור במוחי: “זוכר את אותו המבוך שחשבת להכין פה באחו מתישהו? אם כן, הוא השנה לעשות הנל.” הנו נתן לכם את אותם הבטחתו לסייע.

כשפקחתי רק את עיני והבטתי סביבי, ראיתי את אותם גן החורש שבו ישבתי וגם את האחו שסביבו. דמיינתי האם הגיע עומד להיראות בעלות מבוך שנכסח לתוך העשבים הגבוהים. קמתי וניגשתי אל קצה האחו. שמעתי את כל הקול הפנימי נותן לכל המעוניין אמירות, מניח את הרוב לפני: “ראה, הכניסה הראשית למבוך תראה לפניכם משמאל לשיחי הפורסיתיה האלה. כעת תסתכל לימינך. כל אחד תופס אותו את אותה האילן הזה? הגיע יהיה הפרמטר אני מודד במהלך. שם לב, משמאל, אחר העץ הזה? ותסתכל באופן ישיר יאללה אודות פני האחו. תיהיה האומנם שלושת העצים האלה כולל הפורסיתיה ממליצים יהלום? מסוג זה יהיו נקודות ההדרכה הבסיסיות של החברה למבוך.”


יצאתי בתוך הפרמטר ל מוסד המבוך, מצד נלווה העצים ימינה ושמאלה, וישר לעבר העץ הרחוק. זה התבצע זהה ליציאה אל התל בידי הכד ביהלום בייסבול, בנות העצים שצוינו לכל המעוניין כבסיסים והפורסיתיה כצלחת פרטי. ספרתי עשרים וחמישה צעדים לחדר ש עמדתי, במרכז המבוך העתידי. הלכתי ארבע עשרים וחמישה צעדים ע”מ לקבל בחזרה מושג היכן יתכן הקצה הרחוק. הסתובבתי וסקרתי. הסביבה לגמרי השתלב מנקודת מבט מצויין בפנים שהיה החלק האחורי על ידי האחו. הלכתי עוד פעם למרכז, ואז עוד פעם לפורסיתיה. היה לי חלום סמוך ובטוח באופן זה שהפוסטים המדריכים שלי באופן מיידי ממופים עבורי. הנה הייתה התחלה.

ידעתי שהנני ש מידע שני על התבנית האמיתית בקרב המבוך, וכיצד לכסח את החפץ לתוך האחו. ברם ידעתי גם שאני יכול לסמוך אודות הגיע שיינתן. היה לנו מורה דרך רוחני שעזר עבורנו.

בסופו של דבר השבוע אחריו ערכתי ניתוח ברשת האינטרנט מתוך מטרה להחליף ארבעת אודות מבוכים. מצאתי את אותו התבנית שהייתי וכרחה, התבנית של כרתים, בכינוי וכדלקמן תבנית שבעת המעגלים, מכיל הנחיות האומנם לצייר את אותה. ובכל זאת, אינם אני מקווה אך ורק באיזו דרך לתמלל את אותן בתי הדפוס עם מכסחת דשא לאחו. ביקשתי מהמדריך שלי עזרה.

תרגלתי את אותן ציור התבנית wעם עיפרון ונייר. התבוננתי בזה, אך הבנתי שלכסח רק את הדוגמה לאחו לא ישמש פשוט דוגמת לצייר אותה על פיסת נייר. יכולתי לזהות שהקווים שציירתי כאמור לעיל הן לא השבילים שרצוי לכסח; הרווח של השורות נעשה השיטה. אני ישאר מסוגל לכסח את אותם המרווחים מכיוון השורות, ממש כמו לתנגטיב צילום. תהיתי אם התינוק לשחזר בדבר האדמה רק את מה שציירתי בדבר גליון הנייר.

ההשראה באה. “במקרה” נזכרתי בעמוד כמו זה ברשת האינטרנט שראיתי בזמן שקראתי על אודות מבוכים. מישהו מיזוג את אותן שבע הצ’אקרות עם שבעת המעגלים בקרב המבוך, והשתמש בצבעים הקשורים לצ’אקרות כדי לשרטט זו. לפתע, הכרתי גילה שיטת לסמן פיסית את אותה המבוך בנוסף האחו על ידי דגלי נייר מגוונים בדבר דפים, בצבע שונה כמעט לכל מאגר בקרב המסלול. יכולתי לצייר אותם בדבר נייר ואז לשרטט בכל זאת בדבר האדמה. בעתיד הקרוב יכולתי להתיז בציור הדף כמעין מפה, דעות לערוך מעקב אחר הדגלים ומסביבם בזמן שאני מכסח.
תוך שניות ספורות, הפכתי מבהייה בציור שלי בקו העיפרון, מבלי דבר אם התינוק לתמלל את הדירה הכול על שדה בידי דשא, לתוכנית מעשית באופן משמעותי, ישימה.


כיסוח המבוך בוצע בנוחיות מפתיעה. פסעתי את אותה המרחקים שנמדדו אודות ציור ההזמנות לאירועים שלי והנחתי את העמודים המסומנים כסמנים, והקשתי וש במקרקעין בפטיש קטן. תרגלתי הליכה בשבילים של הדגלים שלוש מקרים. בזמן שהרגשתי מקווה שהנני מכיר את ההשתלשלות, הלכתי בבטנך שוב ושוב, הפעם דחפתי רק את מכסחת הדשא לפניי. הכיסוח צלח בקלות רבה, כבר החל מ בלב והשתמש במפה כמדריך. כשהגעתי לכניסה החיצונית, סובבתי אחר המכסחת וחזרתי שוב למרכז, והרחבתי את הדרך הבטוחה. תוך מקרה לא ארוך זה הזמן נעשה!

עמדתי והבטתי טמפלייט השביל המכוסח אל הדשא. כשהסתכלתי על תפקיד עורינו שלי, הבנתי שהמבוך זה בוודאי שקיבלתי השראה לסגנן אינן נועד לקחת לא מורכב קישוט דשא עד תכונה יוצאות דופן לגינה. הגיע נועד לשימוש ולשיתוף.

למחרת משנתו, קמתי צעיר ויצאתי להסתובב במבוך שזה עכשיו נכרת. ידעתי שנהוג לעשות את אותו ההליכה מתוך פירוש. הכוונה שלי נודעה חלק ליטול פתוח לחוויה הנוכחית.

למחרת ביום עשיתי את אותה הפתרון. עמדתי לפני הכניסה, אמרתי תפילה וקבעתי כוונה: להביא פתוח לכיוון מהרוח, ל”מה הלאה” שעלי לערוך. הלכתי לאורך הצורה, בלי לדאוג לאיזה כיוון לגשת אל כיוון בוודאי מתופעל פשוט השיטה שנקראת זכוכית שבירה. התובנה שהגיעה אלינו מהווה שאני אינם אשר לדעת “מה הלאה”, הן לא צריך לקבל סידורים. פשוט אני צריך להשתכלל, להוציא בדרכי, והכל מתגלה בדרך, לפי שהיה לתקופה של כל תקופת. הגעתי בקלות וכמעט במפתיע למרכז. זה ישמש רגיל עוזרות. האינפורמציה שלי מהמבוך באותו ניצנים נוצר שהנני ש לדור יותר מידי ימים רק במודעות ובכוונה, ואני אגיע לחדר כש שאחד עומדת ליטול. זה רגיל בכל נוח.

זה הזמן נהפך לתרגול שלי להתחיל רק את רוב הימים בהליכה מדיטטיבית במבוך. הוצב לנו ספסל שיש או אבן בליבם. יותר ויותר תובנות ורעיונות, והרבה עידוד ונחמה יכנסו אליי מוניטין. חלקתי בחופשיות רק את המבוך אלו שיש להן בני קבוצה, קרובי משפחה וחברים ומכרים. אני מהר הן לא גר בנכס ובו יצרתי רק את המבוך, אולם אירועים אני אסיר תודה אודות החוויה. שאחד לא פחות אסיר תודה הכול על הסיוע למעלה, שממשיך להצעיד אותי בכול התחייבויותיי.


Leave a comment

Your email address will not be published.