הכובען המטורף

המלץ אודות לינק קישור תלונות הדפס מאמרשתף לינק זה הזמן בפייסבוקשתף קישור זה הזמן בטוויטרשתף מאמר זה ב-Linkedinשתף לינק הגיע ב-Deliciousשתף קישור הגיע בין השנים Diggשתף מאמר זה הזמן על אודות Redditשתף לינק זה הזמן על PinterestExpert המחבר ריקי טיילור
ההתנסות הראשונית שלי בנות דוקטור טייטלבאום הינה ב-Hub בראשם הטיפולים המתקינים של מתקן הכליאה ריצ’רד ג’יי דונובן בסן דייגו, קליפורניה. עמדתי בפני השולחן העוטף שהכיל את כל דפי ההצטרפות היומיים אצל המט”בים, פטפטתי בעלות הקצין התורן, כששמעתי קול מאחורי. הקול נסגר שילוב מעורפל אצל פלסטו ובריטון נשי.

“אני רוצה לבחור מדריך למרפאת Facility One. קבעו לי לפגוש את אותו MTA טיילור כאן”.

הסתובבתי כדי לאתר את אותן הרמקול. הינה הייתה אישה כבדה בשנות החמישים המוקדמות לחייה אלו שיש להן רמת מזעזעת של שיער אדום מקורזל וצבוע, בולטת בטירוף מתחת לכובע רחב מצומצמים ומגנטה. היא בעצם לבשה דבר זה שאולי נוצר חליפת אפשרות מחומר רענן בשני גוונים מיוחדים אצל סגול. נעליה היו נעלי אפשרות צהובות ומהווה נשאה תיק בד רב ואדום. הסרת משקפיים באמצעות לייזר פרטיות וחרוזות הציצו קדימה ואחורה מכיוון הקצינה התורנית לביני, מבעד למשקפיים רחבים על אודות פנייה החיוורות בצורת ירח. המופתעת מהפער החד במראה שלה בין השוטרים לובשי המדים והצוות הרפואי שלובשי השפשפים, הן לא אני בהחלט כולו מופתעת אם היא הייתה מראה לכולם של שם ע”מ לחבוש אפילו אדום זוהר ולהכין חיות בלונים בעבור האסירים. אני בהחלט ה-MTA שהוקצה למרפאה במתקן כזו. MTA, אם עוזר מקצועי רפואי, היה מקצועי מיוחד למחלקת התיקונים אצל קליפורניה. זה נוצר ואלה פעולת רפואי כולל תפקיד קצין שלום לכם. מת”א הגיבו לכל מצבי החירום הרפואיים וניהלו מדי זמנים את המרפאות בבית. המחלקה תבטל בקרוב את כל התפקיד, ותינתן לעצמנו הבחירה לשאת אחיות אם קציני בתי רפואה. מאוחר שנתיים אבחר לבחור קצין כליאה.

“אני MTA טיילור,” אמרתי, “אני אינם מאמין שנפגשנו מהעבר. תוכלו לדעת דבר זה החברה שלך בקליניקה?”

הנו עשתה פריחה דרמטית בידה השמאלית והרימה אחר קול הקול המוזר שלה, והשפיעה אודות הסגנון בידי שחקן שייקספיר.

“אני ד”ר טייטלבאום”, הודיעה גרידא עבורנו, היגויני לכל אדם באזור הסמוך, “אני הפסיכיאטר החדש”.

10 דקות בעתיד הקרוב, ליוויתי אחר דר’ טייטלבאום על אודות פני הכיכר למרפאת “מתקן 1”. הגענו לשער מתקן 1, וקצין השער בדק אחר הזיהוי של העבודה.

“אתה אידיאלי באירוע הכלא, דוקטור טייטלבוים?” שאלתי. ידעתי שלכניסה לחצר מבנים סוהר בפעם העיקרית עלולה להיות חוויה סוחפת ומפחידה.

“אני חדש במערך הכלא, מר טיילור, אולם אירועים ישן לאלו הכלואים במחלת נפש.” עיניה לבשו מבט קודח, חולמני, לא קרוב. “אני לפניכם במטרה לתת סיוע לגברים לברוח מהכלא כלשהו.”

קצין השער, גבר כהה בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, הביט בשערה, ואז הביט בי בשאלה. הדיבורים הכול על עזר לאסירים להימלט הן לא היו דבר שקלקל. הבטחתי לקצין שד”ר טייטלבאום גולש בלשון לא טובה.

“זה אלא דיבורים,” אמרתי. דר’ טייטלבוים הן לא מתעתד לברוח מהכלא דה פקטו, אלא לכלא בידי חיידקים נפש”.

ד״ר טייטלבוים הרימה אחר מבטה אל הקצינה ש סמלים מבעד למשקפיה העסקים הגדולים. קצין השער קימט את מצחו איזה דלת את כל השער. היא בעצם הסתכל על דוקטור טייטלבוים מלמעלה ומטה, כשהוא מתרשם במלוא המוזרות בידי הלבוש שלה. היא העווה את אותה פניו וגלגל את עיניו.

“זה עלול בך, טיילור,” היא סיפר. “הכל עשוי בך.”

נכנסנו ל- Facility One Yard. חצר הכלא נתפסה רצועת אדמה משמעותית וסגלגלה מוקפת מסילה באורך שליש פניה. אסירים לובשים יתר על המידה CDC כחולים הסתובבו במסלול, וחזרו ליחידות הדיור ספציפי מארוחת הבוקר. הנם הלכו מפני בגלל ש השעון באותו מכיוון, עם תזכורות לפרקים ברמקול “להמשיך לטפוח המתארת את המסילה”. כלא הנו כלום אחרת מיותר. אסירים רואים את אותן הצבעים שלכל יום; מדי אסירים כחולים ואפורים, ממחיר השוק קצינים ירוקים וחאקי, תקרות כלא אפורים. קימת אפשרות להבין, יאללה, את כל התגובה בידי האסירים כשראו את אותם ד”ר טייטלבאום נכנסת לחצר בהרכב הסגול שלה, כובע מגנטה, סוג שיער אדום, נעלי כושר צהובות בעל ניסיון אדום יקר. אסירים עצרו בדבר המסילה, מצביעים. אסירים שעמדו בעמידה בתור הכדורים מחכה מול המרפאה בהו. קונבנציונלי נראו רשימת מוצרים תקווה, ללא ספק מתלבטים, כפי שחשבתי לפני זה, של יתכן ותהיה לקחת תהליך כירורגי בידור. נוספים צחקו, ושמעתי מספר צעקות.

אסירים עמדו בעודנו בפני המרפאה לתור גלולות. הם הורשו תרופות בתאים מסוים, מקום רפואה פסיכיאטרית הייתה וכרחה להינתן במרפאה. בזמן האחרון ממה שקורה בחלל כלא הינה בתגובה לתביעות שהגישו אסירים. מחלקת התיקונים בקרב קליפורניה קבעה אם הפסידה שתי תביעות שהגישו אסירים שסבלו עקב דרגים מסמכים רפואיים גרועים וטיפול פסיכיאטרי אסור או אינן מינימלי. מבנים המשפטהוא הורה למחלקה לתקן את אותה הנזק, והמחלקה נאבקה לבחור רופאים, פסיכיאטרים ואנשי רפואה מיוחדים. משום כך, עבודה נודעה במרכז ארגון החוזקות. מידי עם דיפלומה רפואי עלול ניצור לקבל בחזרה משרת חוזה בתהליך עבודה בכלא. הסטנדרטים שימשו יחסית נורמלים יותר. במסגרת הזמן התקופה עבדתי שיש להן פסיכיאטרים ורופאים גבוהים. הכרתי וכיבדתי פסיכולוגים מסורים. מוחי והן את אותה אלו שבמחלקות ממהרות לאייש תפקידים, נפלו השיטה שנקראת היסודות של תהליך המיון. במטרה לעמוד בדרישות שהורו בתי בית הדין, נבדקו האסירים לבעיות הקשורות לבריאות הנפש. זה הזמן התבצע מינימאלי והכרחי, אולם נוצר לזאת ואלו השפעות רבה אודות בתי הכלא. לפתע, אסירים אובחנו עם דו-קוטביות, סכיזופרניה, פסיכוזה והתנהגויות אנטי-חברתיות. הינם קיבלו תרופות פסיכיאטריות, שרכשו פגישות מעקב בעלויות הפסיכיאטרים. ידוע שעד מהרה אלפים רבים אסירים קיבלו תרופות, ופסיכיאטרים חדשניים נדרשו לספק תשובה בדבר הנעזר בפגישות מעקב. המספר המוגבר על ידי פסיכיאטרים הביא לכך שעוד יותר אסירים הושמו בתרופות, הדבר שדרש בערך כ פסיכיאטרים ופסיכולוגים. ביום אשר בו נכנס דר’ טייטלבאום לראשונה למרפאת מתקן זכוכית, ומחירה של התרופות הפסיכיאטריות במתקן הכליאה ריצ’רד ג’יי דונובן התפוצצה ליותר ממיליון וחצי דולר אמריקאי לשבוע. זה הזמן לא לחלוטין תרופות קבועות שנקבעו על ידי וטרינר.

יהיה בידכם להוריש תרופות פסיכיאטריות לשלוש קטגוריות: תרופות בגלל התקפים, עליונות ותחתונות. אם כל אחד מסיט אחר המרקע אצל הז’רגון הפסיכיאטרי והפסיכולוגי, העסק שלך מצוי בזמן הקרוב שתרופות פסיכיאטריות הן כדלקמן סמים, פשוטים ופשוטים. אני זוכר התקשרות בעלות אחד מהפסיכיאטרים בחוזה. היא היה בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, גבר נימוסי ללא האויר הטיפוסי על ידי פסיכיאטרים. אכלנו ארוחת צהריים במשרד MTA במרפאה. האסירים נכלאו בתאיהם לצורך ספירה, ואנחנו היינו לבד.

“אתה מכיר הביקוש קוראים לי יכול לעשות למחייתי, טיילור?” הוא שאל.

חייכתי לשם חוץ מ לשולחן בארוחת הצהריים שלי.

“למיטב ידיעתי,” אמרתי, “אתה פסיכיאטר.”

“טוב, בוודאות שגם אני פסיכיאטר”, היא בעצם אמר”, ברם קוראים לי לא מסביר הכול על ההדרכות או הרישיון שלי. קוראים לי מסביר למה שהנני ישמח לעשות בפועל”.

“טוב, דר’,” אמרתי, בלעתי ביס מסנדוויץ’ טונה, “יכול להיות שהנני משוגע, ואתה מתאים 2 שנים ממני להגביל את אותה המחשבה הזה, אמנם נראה לכל המעוניין מתחיל מעביר אלו שיש להן אסירים הכול על הבעיות שלהם, ואז להיווצר בנות אבחנה ותוכנית אחזקה. האם הגיע בערך מכסה את זה?”

“ובכן, זה בטח האומנם כולנו מנסחים בכל זאת, אך הגיע אינן לב העניין”, הודיע. “מה שגם אני האם כך הגיע סוכן סמים מורשה”.

“האם שמישהו שהמזוזה להוריד את אותן האזיקים שלי?” אמרתי. “זה וידוי?”

היא חייך.

“אמרתי רשאי, טיילור. מועדון רשאי או לחילופין אינם, הגיע דבר זה שאני. האם בעבר באמת חשבת למה זה תרופות פסיכיאטריות? סמים, טיילור. זה הפרמטר שהן. הנישות עליות ומורדות, וגם אני רושם אותן נרקומנים במוסד כליאה. נוספת אני יש באפשרותו ליצור אותם, הייתי יושב בתא בענף לשבת כאן לסעוד איתך צהריים”.

“עכשיו, דוק,” אמרתי. “אני מתכנן שאולי החברה שלך ישנו אחר עצמך בחסר. שאחד מקווה שאתם יכול לעשות בזמן האחרון אדיב. מתופעל הבדל ניכר מצד הנושא שאנחנו עושה על גבי מה שמבצעים סוחרי סמים”.


“הבדל במוטיבציה, שאחד צגים. אך אינם במה שגם אני ישמח לבצע. כשרק התחלתי, פתחתי העסק באזור, ופרסמתי לצרכנים. רציתי לעזור לצרכנים, האומנם שעשיתי. מקום העסק שלך מכיר אילו תהליך ניתוחי הם שונים שעומדות לי?” הנדתי בראשי וסימנתי לאותו אחד לעבור. “אנשים התחילו להיכנס למשרד שלי אלו שיש להן תסמינים ששיננו. ידעתי שאנו קל מדברים לנו תסמינים, יאללה הייתי רושם לחומרי ריסוס אלו תרופות מסובכות. הגיע התבצע ברור. אולם אירועים ניצור לנו זכרון דברים שכירות וחשבונות לבצע תשלום. אתה מזהה הדבר עשיתי, טיילור? רשמתי את כל התרופות שאנו רצו. עם תום הגיע התפשטה השמועה, ולקוחות המשיכו לתחום פגישות. למעלה ממחציתם היו נרקומנים שרצו סמים חוקיים”. הנו הצביע על עגלת התרופות הסמוכה. “זה הפרמטר שהם. סמים, בנאדם, סמים.”

חוויתי את אותו ההשפעות בקרב התרופה בעצמי כשנה לפני כן, כשמישהו הושיט לכם בקבוק ריספרידון נוזלי, תרופה שנרשמה לתפעול בסכיזופרניה ובהפרעה דו קוטבית. כרגיל מהנוזל נשפך והיה בדבר דופן הבקבוק. נגעתי בנוזל ביד חשופה. התרופה חלחלה שיטת העור שלי ונכנסה למחזור הדם שלי. במשך זמן מעולה הייתי באופוריה, צחקתי ודברנית בהרבה. אפילו שהתרופה מתחום לא נגעה בשפתי, חלק מהשפה העליונה שלי קהה. ואלה היום, בכל עד לפני זמן לא רב שאני נזכר בתקרית, החלק זה בטח בשפתי שימש קהה. כמו שאמר המומחה המוצלח, “סמים, בנאדם, סמים”.

תור הגלולה מתפעל רב בצורה משמעותית, והגיע מחלון קו הגלולה למסלול די רחוק אצל כחמישים מטרים. בקרבת לאלף אסירים נכלאו בחצר מתקן זכוכית, ומחציתם שיש בתרופות פסיכיאטריות. מת.א. עמד בפנים חלון אזור התרופות, מסר לאסירים את אותם התרופות זה או אחר השיטה שנקראת חור מלבני. ה-MTA, גבר חיוור-עור מקריח אשר נקרא פורד, הסתכל בדבר ד”ר טייטלבאום כשחלפה בענף. היא בעצם חייך איתי והניד בראשו. שתי אסירים הסתכלו הכול על הפסיכיאטר האפשרי, ואז הביטו בי בשאלה. התעלמתי מהמבטים השואלים ועשיתי את אותו דרכי למרפאה. פתחתי את אותה דלת המרפאה והובלתי את דר’ טייטלבאום למשרד מאחור.

“זה המשרד שלך, דר’ טייטלבוים,” אמרתי, פתחתי אחר הדלת והדלקתי את אותן האורות, מאיר המשרדים מינורי שיש להן נלווה כיסאות זה בוהה מול זה הזמן הכול על פני שולחן מעץ. ד”ר טייטלבוים נכנסה למשרד וישבה בכבדות אודות כיסא השולחן, והניחה את אותו התיק האדום החשוב שלה על שולחן הפעילות. “עוד לא הרבה אביא לוח דקות בקרב אסירים ותרשימים מסמכים רפואיים של אסירים”.

“מטופלים, מר טיילור,” הודיע ד”ר טייטלבאום. “הם לא אלא אסירים. הינם הנצרכים שלי, ואני אינם יכול להמתין, לגלות אותם”. היא בעצם הרימה את מבטה לארץ השיטה שנקראת משקפיה הכבירים, הברק הרחוק חזר לעיניה. “אני מבטיח לך שהם כבר מהתחום של הן לא ראו כמוני.”

“כן, ד”ר. שאחד מאמין שהדבר יכול להיות המקרה,” אמרתי. על אף המראה המוזר בהחלט שלה, התכוונתי להעניק לפסיכיאטר האפשרי רק את היתרונות על ידי מספק. פשוט מהפילוסופיה שלי הינה, ועודנה, הן לא לשפוט ספר לפי הכריכה שעליו. “האם תשאף שהדלת תיסגר עד תיפתח?”

“אנא סגור את זה,” הודיע דר’ טייטלבוים. “הגיע היום לטקס ההרגעה שלי.”

הנהנתי ויצאתי מהמשרד, סגרתי את כל דלת הבית מאחורי. ניצור עבורנו ימים עמוס לפניי והייתי שהמזוזה להתארגן לחדר. השארתי את כל דר’ טייטלבוים לבדכם במשרדה, לקחתי כוס קפה מהסיר שכבר בושלו באוויר הטיפולים, התיישבתי בדרך כלל השולחן והתחלתי לארוז את אותו הטבלאות הרפואיות על ידי האסיר, לחלק כש של מטופלים בריאותיים לפסיכיאטרים, תוך תמיכה על מירב בתרשים היו רשימות רופא טריות לכתוב עליהן מרשמים מתחילים. הייתי שקוע בטקס, כששמעתי את אותה דוקטור טייטלבוים שרה אופרה במה שחשבתי אבל איטלקית, הכי מתאים שהיא זכאית. יצאתי מחדר הטיפולים. MTA פורד יצא מחדר התרופות.


“מה לעזאזל עובד ומשתמש, טיילור?” מהווה שאל. עמדתי מהסביבה לדלת משרדו על ידי דר’ טייטלבאום. האופרה המשיכה בקולה המעוות. אסירים הציצו מבעד לחלונות המרפאה, תוהים מדוע קו הכדורים נעצר, ושמעו את אותן האופרה האיטלקית הגיעה מתוך המרפאה. נדתי בראשי ודפקתי בעדינות בדבר פתח המשרד. האופרה האיטלקית המשיכה פנימה. דפקתי עמיד שנתיים.

“ד”ר טייטלבאום?” התקשרתי. האופרה נמשכה. משכתי בכתפיים לעבר MTA Ford ופתחתי את אותן דלת הבית. דר’ טייטלבוים ישב מאחורי שולחנה. עיניה שיש גבוהות, ידיה מורמות מעבר ראשה, נעות מהיבט של דרמטית יאללה ואחורה, מנצחת על תזמורת שרק הוא יכלה למצוא. נראתה אינם מודעת לנוכחותי, הינה המשיכה בהופעה שלה, קולה התאמץ לגשת אל לרמות סופרן, ואז ירדה לשפל בריטון, והכל בשיא ריאותיה. איך שיכולתי ליצור זה להמתין שהוא תפסיק. למשך מספר שניות האופרה נמשכה. ואז, במחיר קרשנדו אחרון על ידי סופרן צווחני ובריטון מקרטע, ההופעה מגיעה לסיומה פתאומי. לאט, הוא השפילה את ידיה ופקחה את אותן עיניה, ממצמצת באור המשרד. היא בעצם בהתה בי מבעד למשקפיה הממשיים, זיהתה ההצעה בפעם העיקרית כיום שנכנסתי.

“יש דבר שגם אני יכול לעזור לי אשר, מר טיילור?” הוא קושיה.

“טוב…” אמרתי, “אהמ… העניין שגם אני מתעתד הנו…”

“השיר שלי, מר טיילור. על כן כל אחד כאן?”

“ובכן, אכן, דר’,” אמרתי. “זה נוצר קצת מפתיע.”

“אני מוצא שאופרה מרגיעה, מר טיילור. זה הזמן חלק מטקס הבוקר שלי. זה מוריד את רמת הלחץ שלי ומכין השירות להמשך מעתה. כעת, במידה תסלחו עבורינו, השגרה שלי אכן אינם הושלמה. “

“אתה תשיר שוב?” שאלתי.

“לא, מר טיילור,” מהווה אמרה, “אני אעשה הוראת מדיטציה. סגור את אותן הדלת, בבקשה. תודיע עבורנו כשהמטופל ההתחלתי בא.”

השארתי אחר דוקטור טייטלבאום לבדכם במשרדה. MTA פורד שמע אחר השיחה.

“היא משוגעת, בנאדם,” הודיע.

“מה כולם הם בעלי זכאות לערוך בנוגע ל זה?” אמרתי.

“אנחנו מוצאים לנכטון לכתוב למישהו. למעשה, הנו כובענית מטורפת גדולה.”

“לא מטרתו עבורנו לכתוב,” אמרתי, ביטוי המשמש גם אסירים מכיל קצינים. זה הזמן ללא הפסקה מתחיל הן לא חוצפן. סניצ’ים היוו שנואים באותה מידה באמצעות אסירים וקצינים.

“זה אחר, טיילור. מישהו חייב לדעת.”


“בוא נראה והיה אם זה הזמן יתפתח,” אמרתי. “מה זה יכאב?”

פורד הסכים באי עיניין וחזר לקו הגלולות. המשכתי להתכונן לפגישות הרפואיות והפסיכיאטריות. ד”ר וונג, הרופא, גבר אסייתי קטנטן שיש להן כל סוג שיער דליל, לבוש המתאים חלוק מומחה בתחום בדבר מכנסיים וחולצה שמלה, זה הזמן. היא בעצם דפק המתארת את דלת המרפאה ופתחתי את אותה. הנו נכנס למרפאה.

“בוקר אדיב, MTA טיילור,” הינה הודיע.

“בוקר מעולה, ד”ר,” אמרתי.

“זה בוקר טוב?” הוא דיווח. פתחתי רק את דלת ביתך למשרדו והרשיתי לאותו אחד לגלוש. היא שאל אותך את אותה שאלות יותר מידי בוקר.

“בוקר טוב, דוק.” אמרתי.

“בוקר אמריקאי משובח?”


“כן, דוקטור,” אמרתי, “זה בוקר אמריקאי עדיף. קיים קפה מאחור. צריכה להיות מלווה כוס?”

הדוקטור חייך והנהן.

“זה קפה אמריקאי?”

“זה נרכש באמריקה,” אמרתי.

“אז באמת,” הינה סיפר. “אני וכרחה כוס קפה אמריקאית.”

השגרה הזה התנהלה שישה זמן ניכר במשך שבוע למשך עפ”י רוב קיימת. דוקטור וונג, מושתל מאסיה, שחי הרבה מאוד מילדותו במאבק להאכיל את אותו עצמו, שאיכשהו לא רק זה הזמן לארצות הברית, רק נעשה לרופא, אהב אחר אמריקה בלהט הגובל בשיגעון. זה אינם נוצר יום אדיב לא מורכב קדימה זה הזמן ניצור זמנים “אמריקאי”. ניצור לאותו אחד כאב ראש מלפנים, והבאתי לאותו אחד מוטרין. הינה שאל במידה זה מוטרין “אמריקאי”, לקח בכל זאת אלא עם גמר שהבטחתי לאותו אחד שזה בהחלט.

“טוב, דוק,” אמרתי. “אני אביא לעסק שלך את זה.”

חזרתי למקום הטיפולים לשאת לרופא כוס קפה. שמעתי זמזום קטן מגיע מתחת לדלת משרדו על ידי דוקטור טייטלבאום. התעלמתי מזה. היא אמרה של תעשה מדיטציה, וכל זה בסדר מבחינתי במידה היא תיצור זה בשקט. הכנתי לד”ר וונג כוס קפה והבאתי לו, הנחתי לוח דקות בידי קליינטים אסירים הכול על שולחנו. הוא לקח ממני את אותם כוס הקפה ולגם מהדירה החדשה.

“תודה לי, MTA טיילור,” היא הודיע. “זו כוס קפה אמריקאית ברמה גבוהה.”

“אתה מוזמן, דוק,” אמרתי.

תור הגלולות הסתיים כחצי שעה בהמשך. אסירים החלו לפנות לפגישות רפואיות ופסיכיאטריות זה או אחר. נתתי להם להגיע , בודקת בנפרד את הזיהוי והדוקאטים הרפואיים סביר בתבנית לוח הזמנים, טופחת לחומרי הדברה אלו על כלי נשק וחבלה. בדקתי את כל מתח הדם מיוחד ואמרתי להם לעמוד בדבר משקל במטרה להבטיח את כל משקלם. תמלול דרושים , הינם המתינו במשותף המתארת את ספסל עץ ארוך בשטח המרפאה. פתחתי רק את שולחנו על ידי דר’ וונג והנחתי את אותן התיק הרפואי אצל האסיר ההתחלתי המתארת את שולחנו. פתחתי את אותן דלת משרדו אצל ד”ר טייטלבאום מתוך מטרה להכין משלוח בשבילה את אותה תיק פלילי החולה ההתחלתי שלה. הוא עומד על זמזמה בדממה לעצמה, עיניה עתק.

“המטופלים שלנו נאספים,” אמרתי והנחתי רק את התיק על אודות שולחנה.

“עוד מספר שניות, מר טיילור. עוד הן לא סיימתי שיש להן אירוע ההרגעה שלי.”

“בסדר,” אמרתי, “תודיע לכולם כשאתה קיים.”

הנו עצמה חזור את אותו עיניה והחלה לזמזם לעצמה. השארתי אותה מוניטין מכובד, סגרתי את אותה דלת הכניסה מאחורי. עשר שניות לאחר מכן, דלת המשרד שלה נפתחה. הוא החזיקה את כל התיק שנתתי בשבילה. מהווה הביטה באסירים שחיכו על הספסל.

“מר וויליאמס?” היא בעצם התקשרה. אסיר כהה בליבם שנות השלושים לחייו קיים. הינה הסתכל אודות הפסיכיאטר, ואז הביט בי. היא הרים גבה.

“באמת, טיילור?” הוא אמר.

“בדרך זו, מר וויליאמס,” הודיע דר’ טייטלבאום.

האסיר עת בכתפיו ונכנס למשרד. ד״ר טייטלבוים סגר את אותן דלת הבית. פתחתי את השיער עוד פעם.

“דוקטור” אמרתי, “הדלת צריכה להביא פתוחה מינימום די ע”מ שאוכל לשמוע הפרמטר עובד. להגנתך.”

“זה אינם מקובל”, הודיע דוקטור טייטלבוים. “יש עניין שכזו חיסיון המטופל”.

“זה מקומות מגורים סוהר,” אמרתי. סימנתי לעבר האסיר וויליאמס. “הוא אסיר, וגם אני אינן מסוגל להשאיר את העסק לבדכם שיחד עימו.”

פנייה הפכו לגוון עז בקרב ורוד, אולם מהווה התיישבה מאחורי השולחן.

“טוב מאוד, והיה אם איך,” היא אמרה. מהווה לקחה נשימה טובה יותר והוציאה את אותה לאט. “בואו נמשיך”.

יצאתי מהמשרד, השארתי את אותו דלת הכניסה פתוחה במחירי רבע מהדרך. אסירים דנדשים יכנסו לקו הרפואי והפסיכיאטרי, וחלקם שכבר ראו דר’ וונג רצו לעזוב. טפחתי על אודות זוג אסירים מתוך מטרה להבטיח שהם מסופקים לא מורכב אלו שיש להן ענין זה שאנו הגיעו עימו, והכנסתי עוד כמה אסירים. נכנסתי לחדר הטיפולים אשר בו MTA פורד נוצר עסוק בתמלול הזמנות חדישות מהטבלאות הרפואיות.

“מה שלום הכובען המטורף?” הנו שאל.

“רק רואה את אותה האסיר הראשון מעכשיו. אני מניח שנצטרך לחכות ולהווכח,” אמרתי.

הן לא לקח מהר ואפילו עד שנודע האומנם דוקטור טייטלבוים מסתדר בעלויות האסיר. שמעתי את אותן האסירה וויליאמס מקללת בקול וד”ר טייטלבאום צועקת בקולה שאסור לטעות ש. האסיר צעק ושוב. ד”ר טייטלבוים שחרר צרחה היסטרית. אני ו-MTA פורד רצנו מהחדר, מצווים לאסירים במרפאה לרדת. הנם הורידו את עצמם להשיג. שלפתי מיכל תרסיס פלפל מהחגורה שלי ונכנסתי למשרד, צעקתי לאסיר וויליאמס לרדת. מהווה נשיב, מהירה עוזב את אותם כיסאו וישב על אודות רצפת המשרד. ד״ר טייטלבאום עמדה מאחורי שולחנה. פנייה שיש אדומות ונוצצות מזיעה. כובע המגנטה שלה מתבצע בידה, ושערה האדום נסגר מבולבל.

“אתה בסדר, דוקטור?” שאלתי.

דוקטור טייטלבוים בהה בי. שפתיה רעדו. הודעה העגולות רעדו מרוב זעם.

“מה פירוש הגיע, מר טיילור?” הינה צעקה. “לא יפריעו לי תוך כדי הזמן פגישה טיפולית!”

“צרחתם שכזה המתארת את השלישי,” אמרתי.

“זהו אחזקה, מר טיילור,” אמרה. בכל גופה רעד. “אתה אינם מבין? הגיע טיפול!”

האסיר וויליאמס עלה את כל ידיו.

“לא עשיתי בשבילה שום דבר, טיילור. אני נשבע, בנאדם. היא א גברת מטורפת.”

ד״ר טייטלבאום סובבה את אותה כובעה, בוהה בכעס באסיר.

“אני אינם גברת משוגעת,” הינה צעקה. “אני הפסיכיאטר!”

ביציאה מהמשרד שמורכב, ד”ר וונג ניגש מאחורי. היא בעצם הביט בד”ר טייטלבאום. הנו ראה את אותה האסיר הכול על רצפת המשרד ובדק את אותם הפסיכיאטר, שעמד, רועד בבירור, לופת את אותה כובע המגנטה בכמה ידיו. דוקטור וונג הניד בראשו.

“זה,” היא בעצם הכריז בחומרה, “זה רגיל הן לא אמריקאי.” הנו הסתובב מכם, נכנס למשרדו וסגר השני אחר דלת הבית.

דוקטור טייטלבוים החזיק תפקיד חודש או גם מוצר שנתיים, הצורך בידי המחלקה למלא תפקידים רפואיים גובר המתארת את הנעזר בספקים מוכשרים. היא מעולם הן לא השתפרה, אף על פי שהצעקות “תרפיה” שלה הסתיימו בהוראת הפסיכיאטר הראשי. אני בהחלט במרפאה ביום אחד הסופי שלה. הנו חבשה את אותו כובע המגנטה הנפוץ לשמצה שלה והייתה לבושה בצהוב וכתום, ולא בסגול. הגענו לסוף המשמרת חפים תקרית השוררת, וישבתי בכל משרד ה-MTA. מהווה הפתח את אותו ראשה למשרד שלי.

“מר טיילור,” הינה אמרה, “כפי שאתם בוודאי בדירות מיד מזהה, כעת הינה מעכשיו הסופי שלי. הממסד מקובל אינם היה במצב למותג המיוחד שלי לטיפול”.

“אני מצטער לקבל זה, דוקטור טייטלבאום,” אמרתי, מבלי להתכוון רוב.

“כן, טוב,” מהווה אמרה, “אני נכנסת למשרדים בעצמי.” הינה הושיטה עבור המעוניינים כרטיס ביקורת סגול. הכרטיס נתפס, ד”ר. טייטלבאום, פסיכיאטר בלתי אפשרי, וכלל את כל 10 הטלפון שלה. “אם אחת ל העסק שלך נזקק לטיפול פסיכיאטרי, התקשר אלינו.” היא בעצם הביטה בי השיטה שנקראת משקפיה, המבט החלומי והרחיק זה בהחלט בעיניה החרוזות. “אני לא זולה,” היא בעצם אמרה, “אבל שמי הטובה ביותר…”



Leave a comment

Your email address will not be published.