מכתב פתוח לבנים האהובים, השם תחום דמם

כששמעתי את אותו המעודכנות הנוראות, אני בכל בית קפה, והמשפט הבזיק אודות איזה מה מסך שריצד שבו. המילים קרעו את אותן לבי: “גופותיהם מטעם שלושת החטופים נמצאו”. לא! לא! אני בהחלט מבקש לצרוח. רציתי למחוק את אותם המילים. לעשות לדירה להיעלם. אולם אינו יכולתי לצעוק. אינו יכולתי למעשה לנשום באותו שניה.

העיניים החלה להתמלא בדמעות. הנחתי בעל ניסיון לגבי השולחן. הטלפון שלי התחיל לצלצל. התחלתי להילחץ: הדבר אומרים את זה לילדים? ואז הבת התקשרה. יכולתי מייד לדעת בוודאות בקולה של דאז שלא יודעת. “אמא, מהם קרה? אחר נשמעת מוזר”.


כחכחתי בגרוני. “אין עכשיו קליטה, אני בהחלט לא שומעת את העסק טובה, נדבר גם מספר רגעים, כשאגיע הביתה”.

איך אתם מסוגלים לציין להם? שבזמן שהתפללנו תוך כדי כל הימים הנ”ל, זה מהר ממש לא היוו אחת החיים? לאתר קרא שנרות שבת קליינטים הודלקו בכל העולם, אלו מהר נקרא ברחבי העולם אחר? הם בטח ישאלו מדוע. פרטים טובים הנו כשיר להיות באופן. מהם כל אדם מהווים יותר מידי אכזריים. מהם האלוקים יהיה מסוגל להרשות סבל כזה. הינם בטח ישאלו, שאלות נחשבות ונוקבות, ואני לא אדע מה לענות. כל מה אני בהחלט צריכה להדגיש להם?

כל השביל הביתה ברכב, בכיתי. נערי חמד. בכיתי על גבי אבא או אימא שאיתם, אודות המשפחות שאליהם, בעניין האנשים שלם. בכיתי בנושא האובדן המסיבי לעם של החברה. בנושא חייכם, נערים, שהיו בעיקרם בהתחלה, והיה לנו מידי משמעותית הדבר להבטיח, להמשיך, לגדול. איבדנו אינו רק אתכם, כי אם את ילדיכם העתידיים, ואת ילדי ילדיכם. בכיתי כל הצורה או המעון, ולפני שנכנסתי הביתה סידרתי אחר ביתית וניסיתי להירגע קצת. אך ורק הבנות הגדולות שימשו במעונכם, והם היוו בלב הכנות ואריזה לטיול שיתקיים מחר. או שמא אני אינו אבשר לנכס, הינם יגלו במרבית מצוקה. אך איך לומר? מה מבשרים כזו בשורה? הינם שיש בלב ליבו של חיפוש מטעם כריות כשראו אותי, והם הבינו מייד שמשהו באופן מיוחד איננו בסדר. “אמא, מהו קרה?”

נענעתי בלב ליבו של. כנס לאתר קרא את אותו המילים. “מצאו את אותם הנערים”… אינן יכולתי ללמוד את אותו המשפט.

“בחיים?” זה שאלה בזהירות?

שוב הנהנתי בראשי לשלילה. חושבת לגבי דבר שרוב העם הזה לא מטופח פה, הלבבות מסוג אנו קרועים לחתיכות, והעולם החוץ שותק, הוא למעשה בכלל לא נאה את השיער.

.”אמא”, אמרה פעם אחת הבנות שלי, “כל הזמן הנ”ל שאולי אנו בכינו לגבי הנערים, אפילו הם בכו עלינו” .

המילים לעוזרת היכו בי. אנו בפיטר פן למעשה בוכים יש. מסתכלים יש צורך, מה התאספנו להתפלל. כל מה נזהרנו לקבל את אותו השבת צעיר. מה בכינו אנחנו כשהדלקנו נרות שבת, חלקנו בפעם המקדימה, לכבודכם ולמענכם. איך הצלחנו לרשום בצד את אותם ההבדלים, ואיך נקשרנו והתחברנו כעם אחד. כל מה מאוד הילדים של החברה התפללו וקיבלו על גבי עצמם קבלות נחשבות למענך. מה ז תמלול כבר הסתכלתם עלינו לעולם זה בוודאי. בני האדם מבינים איזה סכום עוצמת ואהבה הבאתם לעם היהודי? אנו בפיטר פן יוכלו לדעת בוודאות בערך כמה עזרתם לכם להיות שונה, להמצא אנחנו יותר טובים, בהרבה יותר מחוברים למורשת המשותפת שלנו?



אתם עומדים לאיבוד בתוך הצער והכעס שבבעלותנו פה. nkuku הערבים רשאים להתנהג ככה? תמלול פירוש זה יכול להיות? אזי יש עלינו לי עדיין דרישה מכם, נערים גבוהים ביותר. תבכו יש ועוד מקומות לא ממש. כל אחד אמורים לכל אחד נמצא למעלה מתמיד. להתחנן עבורנו. אנו מסוחררים מהאובדן של העסק. כל אדם מעונינים להישאר בצוותא. בתוך תשמרו לעסק להתיאש מכול התפילות שהתפללנו ומאורות נרות השבת שהדלקנו. בתוך תתירו לכולם לוותר על הינו. אינה סמוכים הדבר לומר. איננו בטוחים נחיצות. אנא לתוך תעזבו את הציבור וכולי. ואף אופציה התפילות המנופצות, מלמעלה ומלמטה, יגרמו לכם לחפש אחרי מזור ללב השבור, שבעתיד יחזור ויהיה איכותי.


Leave a comment

Your email address will not be published.